שירום ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

1.עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצל"פ (הגב' סיגלית גץ-אופיר) מיום 1/3/12 אשר דחתה את בקשת המבקשים (חייבים) לעיכוב הליכי מימוש משכון במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 02-15794-11-6 (להלן: "ההחלטה").

2.וייאמר מיד - לאחר שבחנתי את הבקשה, הטענות והמסמכים שלפניי, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

3.ביום 12/9/11 הגישו המבקשים (להלן: "המבקשים" או "החייבים") ליו"ר ההוצל"פ בקשה המכותרת בשם: "בקשה בהולה לעיכוב ההליכים ולזימון דיון במעמד הצדדים" בטענה כי יש לקבל תחילה עמדה מסודרת של בנק טפחות לבקשה למימוש משכון מאחר ועל פי עמדת בנק טפחות וקביעת בית המשפט המחוזי בהליך הערעור רשומות על דירת המבקשים שני שעבודים: האחד לטובת בנק טפחות והשני, לטובת המשיב (הבנק הזוכה) ויש להימנע מפגיעה בזכויות.

בהחלטתה מיום 12/9/11 דחתה כבוד הרשמת ההוצל"פ את הבקשה בקובעה, בין היתר, כי בנסח הרישום מלשכת רישום המקרקעין שלפניה על הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקשים קיימת הערה אחת בלבד לטובת המשיב ואילו בנק טפחות שעבד את זכויות שכניהם (משפחת דהן) כפי שעולה גם מעמדת משפחת דהן.

המבקשים בחרו, מטעמיהם הם, שלא להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו אלא הגישו כעבור למעלה מ-5 חודשים, ביום 20/2/12, בקשה נוספת המכותרת בשם: "בקשה דחופה להשהיית הליכי מימוש משכון ופעולות בנכס ולמתן הוראות לכונס הנכסים". במסגרת בקשה זו עותרים המבקשים שוב לעיכוב ההליכים על מנת לקבל את עמדת בנק טפחות לעניין זכויותיו בדירת המבקשים ולהמתין לתוצאות ההליך בתביעה הכספית (לאחר שהדיון בה חזר לחסות קמא בהתאם לפסק הדין בהליך הערעור) בדבר גורלם של השעבודים הסותרים. בבקשה זו חוזרים המבקשים על טענתם כי על פי קביעת בית המשפט המחוזי בהליך הערעור רשומים על דירתם שני שעבודים כמו גם התנהלותו הפסולה, לשיטתם, של המשיב.

אין בהגשת הבקשה החוזרת כדי להאריך את המועדים הנקובים בסעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ") ובתקנה 119(ה) לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצל"פ").

אכן, כטענת המשיב, גם במקרה דא המדובר בהחלטות שעניינן זהה ועל כן, אם וככל שרצו המבקשים להשיג על קביעות כבוד הרשמת ההוצל"פ בהחלטה מיום 12/9/11 - שומה היה עליהם לעשות כן באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט במועד ואין לאפשר להם לעקוף את סדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור באופן מלאכותי באמצעות הגשת בקשה נוספת באותו עניין לכבוד הרשמת ההוצל"פ (ראה: רע"א 3435/08, מועלם נ' ישראפלורס בע"מ (2008) - אשר הוצג וסומן נ/3; וכן: דוד בר אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות" - חלק ראשון, מהדורה שביעית 2011, עמוד 109-110).

הדברים אמורים במיוחד נוכח העובדה כי טענות אלה נכללו גם במסגרת בקשה בטענת "פרעתי" אשר נדחתה על ידי כבוד רשמת ההוצל"פ בהחלטותיה מיום 5/7/11 ומיום 3/8/11 בלא שהמבקשים ערערו עליהן. משכך, המדובר בגלגול שלישי של אותן טענות.

לא נעלם מעיני כי במסגרת ההחלטה מיום 12/9/11 נאמר עוד כי: "ככל שלחייבים יש טענות נוספות לעניין בנק טפחות, יחדשו בקשתם תוך המצאת מסמכים ו/או אסמכתאות לטענותיהם". ברם, אין המדובר בטענות נוספות אלא באותן טענות ואף לא נטען לשינוי נסיבות.

מכאן, החלטת כבוד הרשמת סיגלית גץ-אופיר היא החלטה חלוטה ואכן, כקביעתה, בהעדר כל שינוי בנסיבות המצדיק עיון חוזר בבקשה - דינה להידחות.

די בכך כדי לדחות את הבקשה שלפניי.

4.למעלה מן הדרוש יובהר כי דין הבקשה להידחות אף לגופא.

עיון בבקשה ובתשובות, רחבות ההיקף, אשר הגישו הצדדים, על נספחיהן, מעלה, בין היתר, כדלקמן:

4.1ביום 2/5/01 נחתם בין אנור חברה לבנין ונכסים בע"מ (להלן: "חברת אנור") לבין המבקשים חוזה לרכישת דירה בפרוייקט אשר הוקם ברמות רזים, צפת על חלקה מס' 8 בגוש 13698 (להלן: "המקרקעין" ו-"הפרויקט", בהתאמה) אשר סומנה כדירה מס' 4 בתשריט חתום שצורף לחוזה (להלן: "דירת המבקשים" או "הדירה") תמורת סכום של 640,000 ₪ (להלן: "חוזה הרכישה").

4.2יוער כי ביום 20/7/00 רכשה משפחת בן-אבו (להלן: "משפחת בן-אבו") דירה בפרויקט, לטענתה התכוונה לרכוש את דירה מס' 4 ובטעות נרשם דירה מס' 3.

ברם, ביום 17/10/00 בוטל הסכם הרכישה של הדירה אותה רכשה משפחת בן-אבו.

לשיטת המבקשים הם רכשו את הדירה, בעצת חברת אנור וכחלק מהחזר חוב אותו חבה חברת אנור להם, לאחר שהוסבר להם כי על דירה מס' 4 מוטלת משכנתא לטובת משפחת בן-אבו, אשר כאמור ביטלו את רכישתם וכי לשם רכישת הדירה תיפרע המשכנתא מכספי ההלוואה אותה יטלו המבקשים.